Le texte Le vocabulaire Les révisions
Peah
Daf 4b
כְּתִיב וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם. מַה אָמַר רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן. רִבִּי מֵאִיר אָמַר חֲשׁוּדִין הֵן עַל אֵבֶר מִן הַחַי. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מְזַלְזְלִין הֵן בִּבְנֵי הַשְּׁפָחוֹת וְנוֹהֲגִין בָּהֶן כַּעֲבָדִים. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר נוֹתְנִין הֵן עֵינֵיהֶן בִּבְנוֹת הָאָרֶץ. אָמַר רִבִּי יוֹדָה בֶּן פָּזִי פֶּלֶס וּמֹאנזְנֵי מִשְׁפָּט לַי֨י מַעֲשֵׂהוּ 4b כָּל אַבְנֵי כִיס. מַה אָמַר חֲשׁוּדִין הֵן עַל אֵבֶר מִן הַחַי. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ אֲנִי מוֹכִיחַ עֲלֵיהֶן שֶׁהֵן שׁוֹחֲטִין וְאוֹכְלִין וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים וַיִּטְבְּלוּ אֶת הַכֻּתּוֹנֶת בְּדָם. מַה אָמַר מְזַלְזְלִין הֵן בִּבְנֵי הַשְּׁפָחוֹת וְנוֹהֲגִין בָּהֶן כַּעֲבָדִים לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף. מַה אָמַר נוֹתְנִין עֵינֵיהֶן בִּבְנוֹת הָאָרֶץ. הָא דוּבָּא מִתְגָּרִיָּא לָךְ. וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדוֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף וְגוֹמֵר.
Traduction
Il est écrit (Gn 37, 2): Joseph rapporta à leur père ce qu’ils avaient dit de mal. Que dit-il? R. Meir, R. Juda et R. Simon diffèrent d’avis à ce sujet (67)Bereshit rabba, 84 (édit. Amsterdam, 93d).: selon R. Meir, il les accusa de manger des membres d’animaux vivants (acte barbare qui est interdit même aux Noahites); selon R. Juda, il les accusa de mépriser les fils des concubines de Jacob et de les traiter (nommer) comme esclaves (bien que ce fussent leurs frères paternels); selon R. Simon, il disait qu’ils regardaient d’un œil favorable les filles de leurs voisins (et pour ces 3 calomnies, il a été diversement puni). Aussi R. Juda ben Pazi lui applique-t-il ce verset (Pr 16, 11): le poids et les balances de la justice sont dans la main de Dieu; tous les poids du sac sont son œuvre (68)Les actes de l'homme sont jugés par lui.. En effet: 1° qu’a dit Joseph? ses frères sont susceptibles de manger des membres d’animaux vivants; par contre, dit l’Eternel, je veux faire éclater la preuve qu’ils saignent les animaux avant d’en manger, par ces mots (Gn 37, 7): ils égorgèrent un bouc et trempèrent dans son sang la tunique de Joseph. 2° Que dit ensuite Joseph? Ils maltraitent les fils des concubines et les envisagent comme esclaves; pour l’en punir, il fut vendu lui-même comme tel (Gn 28). 3° Que dit-il encore? Ils regardent avec convoitise les filles étrangères; aussi fut-il l’objet d’une tentative de ce genre: la femme de son maître leva les yeux sur Joseph etc. (Gn 39, 7).
Pnei Moshe non traduit
הא דובא. הריני משלח עליך את הדוב ומתגריא לך:
רִבִי יַסָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן זֶה שֶׁהוּא אוֹמֵר לָשׁוֹן הָרַע אֵינוֹ אוֹמֵר עַד שֶׁהוּא כוֹפֵר בְּעִיקָּר. וּמַה טַעֲמָא אֲשֶׁר אָֽמְרוּ לִלְשׁוֹנֵינוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ מִי אָדוֹן לָנוּ. כָּל הָעֲבֵירוֹת אָדָם חוֹטֵא בָאָרֶץ וְאֵילּוּ חוֹטְאִין בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. מָה טַעֲמָא שָׁתוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם וּלְשׁוֹנָם תִּיהֲלַךְ בָּאָרֶץ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בִּינוּ זֹאת שֹׁכְחֵי אֱלֹהַּ פֶּן יִטְרוֹף וְאֵין מַצִּיל. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר בְּבֶן אִמְּךָ תִתֵּן דוֹפִי. מַה כְתִיב תַּמָּן וּלְרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים מַה לְךָ לְסַפֵּר חֻקָּי וַתִּשָּׂא בְרִיתִי עֲלֵי פִיךָ.
Traduction
R. Yassa dit au nom de R. Yohanan: celui qui est capable d’une calomnie renie la source de toute vérité (ou la divinité). Et qu’est-ce qui l’indique? C’est qu’il est écrit (Ps 12, 5): Il en est qui disent: par notre langue nous serons puissants; nos lèvres sont avec nous; qui sera notre maître? (nous n’en reconnaissons aucun); or, tous les péchés que l’homme commet sont relatifs à la terre, tandis que celui de la médisance offense le ciel et la terre, comme il est dit (Ps 83, 9): leur bouche s’attaque même au ciel, et leur langue répand le mal sur la terre. R. Isaac dit (69)Le même R. Isaac, raconte un procédé analogue, ci-après 6, 5) que ce verset (Ps 50, 22): comprenez bien cela, vous qui oubliez Dieu, pour que je ne punisse pas sans espoir de salut, a été expliqué par R. Josué b. Levi, qui lui compare le verset précédent (20)Babli Yoma 80a.: tu te mets à parler contre ton frère; contre le fils de ta mère, tu donnes du scandale; or, ces mots, dit-il, se rapportent au verset antérieur (16)Dès qu'il est complet, il n'est plus soumis aux parts dues.: mais à l’impie Dieu dit: qu’as-tu à énumérer mes statuts? Pourquoi portes-tu mon alliance dans ta bouche?
Pnei Moshe non traduit
בינו נא זאת שוכחי אליה. וכתיב לעיל תשב באחיך תדבר וגו' והרי הוא ככופר בעיקר ושוכח אלוה.
מה כתיב תמן ולרשע וגו'. כלומר דריב''ל מוסיף בראיה לדרשה זו דלא תימא מנא לך דשוכח אלוה אלשון הרע לחוד קאי הלא כתוב לעיל עוד עבירות אחרות אם ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך הלכך מסיים מהכתיב תמן לעיל ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי ותשא בריתי עלי פיך ואתה שנאת מוסר וגו' ומדקאמר עלי פיך אלמא דעיקר מה דקפיד על עון דבור פיו הוא וא''כ מה לך לספר חקי ותשא בריתי עלי פיך שהוא מטונף מעון לה''ר:
אַזְהָרָה לְלָשׁוֹן הָרַע מְנַייִן. וְנִשְׁמַרְתָּ מִכָּל דָּבָר רָע. אָמַר רִבִּי לָא תַּנִּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ. זוּ רְכִילוּת לָשׁוֹן הָרַע. תַּנִּי רִבִּי נְחֶמְיָה שֶׁלֹּא תְהֵא כְּרוֹכֵל הַזֶּה מַטְעִין דְּבָרָיו שֶׁל זֶה לְזֶה וּדְבָרָיו שֶׁל זֶה לְזֶה.
Traduction
Quelle est l’expression biblique qui implique la défense de médire? la suivante: tu te garderas de toute mauvaise parole (Dt 23, 10). R. Illa rappelle un enseignement de R. Ismael (qui déduit cette défense d’une autre expression); il n’y aura pas de calomniateur parmi ton peuple, est-il dit (Lv 19, 16), cela se rapporte à la médisance. R. Nehemie enseigne en effet qu’il faut éviter la mauvaise conduite de ces gens (70)''Littéralement: '''' comme les marchants '''', qui, en colportant leur pacotille, se targuent de ventes qui n'ont pas eu lieu.'' qui attribuent les paroles de l’un à tel autre (et établissement des confusions pernicieuses).
Pnei Moshe non traduit
זו רכילות לשון הרע. מנין:
תני ר' נחמיה. דשתיהן נכללו באזהרה זו שלא תהא כרוכל הזה שהילך מבית לבית ותהא מטעין דבריו ושל זה לזה וזהו רכילות אלא דכשהוא מטעין דבריו של זה לזה אומר ג''כ לשון הרע על זה לזה ועל זה לזה:
אָמַר רִבִּי חֲנִינָא בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה קָשֶׁה הוּא אֲבַק לָשׁוֹן הָרַע שֶׁדִּבְּרוּ הַכְּתוּבִים דִּבְרֵי בַּדַּאי בִּשְׁבִיל לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אַבְרָהָם וְשָׂרָה. וַתִּצְחַק שָׂרָה בְקִרְבָּהּ לֵאמוֹר אַחֲרֵי בְלוֹתִי הָֽיְתָה לִי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן. וּלְאַבְרָהָם אֶינוֹ אוֹמֵר כֵּן אֶלָּא לָמָּה זֶה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמוֹר הֲאַף אָמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתּי. וַאדֹּנִי זָקֵן אֵין כְּתִיב כַאן אֵלֵּא וַאֲנִי זָקַנְתּי. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה קָשֶׁה הוּא אֲבַק לָשׁוֹן הָרַע שֶׁדִּבְּרוּ הַכְּתוּבִים דִּבְרֵי בַּדַּאי כְּדֵי לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין יוֹסֵף לְאֶחָיו. הַהוּא דִּכְתִיב וַיְצַוּוּ אֶת יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר. כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא וגו̇'. וְלָא אַשְׁכְּחָן דִּפְקַד כְּלוּם.
Traduction
⁠—Voyez, dit R. Hanina, combien l’ombre même de la médisance doit être évitée avec soi, puisque l’Ecriture-Sainte s’exprime de deux façons différentes (au sujet de la naissance d’Isaac). Afin de maintenir la paix du ménage entre Abraham et Sara, il est dit: Sara dit en elle-même, se disant: puisque je suis vieille, comment aurais-je de la volupté, et mon maître aussi est vieux; et, au lieu de répéter ces mêmes mots à Abraham, l’Eternel lui demande pourquoi Sara a-t-elle ri en disant: comment pourrai-je enfanter puisque je suis vieille (Gn 18, 12 -13), et le texte biblique ne lui redit pas les mots mon maître est vieux, mais je suis vieille. R. Simon ben Gamliel démontre également combien la Bible évite toute parole blessante (en terminant l’histoire de Joseph et de ses frères), afin de rétablir la paix parmi eux; c’est dans ce but qu’il est dit (ibid. 50, 16-17): Ils envoyèrent vers Joseph et lui firent dire: Voici ce que ton père a ordonné avant sa mort, parlez à Joseph et dites-lui, de grâce, pardonne le péché de tes frères, etc., et pourtant il n’est rien dit nulle part de cet ordre de Jacob.
Pnei Moshe non traduit
כמה הוא קשה אבק לה''ר וכו'. לפי שאין זה לה''ר ממש אפי' אם אמרה ואדני זקן דמה גנאי דברה עליו אלא כאבק לה''ר הוא ואפ''ה דברו הכתובים דברי בדאי:
ולא אשכחן דפקד. יעקב כלום ע''ז אלא שהיו מתייראין שמא קיבל יוסף איזה אבק לה''ר ויזכור את הראשונות ע''י כך ודברו הכתובים דברי בדאי:
רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן מוּתָּר לוֹמַר לָשׁוֹן הָרַע עַל בַּעֲלֵי מַחְלוֹקֶת. וּמַה טַעַם וַאֲנִי אָבוֹא אַחֲרַיִךְ וּמִלֵּאתִי אֶת דְּבָרַיִךְ. רִבִּי זְעִירָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יַסָּא מִפְּנֵי מַה נֶהֱרָג אֲדוֹנִיָּה בֶּן חַגִּית מִפְּנֵי שֶׁתָּבַע אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנָמִית. אָמַר לֵיהּ עֲיָלָה הָיוּ מְבַקְּשִׁין לְהַתִּיר דָּמָן שֶׁל בַּעֲלֵי מַחְלוֹקֶת.
Traduction
R. Simon ben Nahman dit au nom de R. Yonathan: il est permis de dire du mal des querelleurs; et, ce qui le prouve, c’est qu’il est dit (au sujet de la compétition d’Adonias fils de David avec Salomon): je viendrai après toi et je compléterai tes paroles (accusatrices), (1R 1, 14). Comment, demanda à ce propos R. Zeira en présence de R. Yassa, a-t-on tué Adonias fils de Haguith, pour avoir sollicité Abisag la Sunamite à devenir sa femme? (Quel eût été le crime, puisqu’elle n’était que la servante du roi David)? -En effet, fut-il répondu, on lui suscita quelque prétexte afin de se justifier ensuite d’avoir versé le sang d’un querelleur.
Pnei Moshe non traduit
מה טעם ואני אבוא אחריך וגו'. ולא הול''ל אלא ואדבר כדבריך ומאי ומלאתי וגו' ללמדך מכאן שמותר לומר לה''ר על בעלי מחלוקת וזהו ומלאתי את דבריך שאמלא בפי לדבר עליו ויתקיימו דבריך:
מפני מה נהרג אדניה בן חגית. וכי מפני שתבע את אבישג השונמית לאשה ואף שלא היתה ראויה לו שאין הדיוט משתמש בכלי של מלך מ''מ מה עשה בתביעה בעלמא:
א''ל עילה היו מבקשין וכו'. ואף שבשביל תביעה זו לא היה חייב מיתה בשביל מחלוקת שבראשונה התירו את דמו:
בְּעוּן קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן אֵי זֶהוּ לָשׁוֹן הָרַע הָאוֹמְרוֹ וְהַיּוֹדְעוֹ.
Traduction
On demanda en présence de R. Yohanan: est-ce un acte de médisance, de dire de méchantes paroles et de les faire sciemment accepter (comme on le verra par les exemples suivants)?
Pnei Moshe non traduit
האומרו והיודעו. כלומר אם אומר איזה דבר ברמיזה על חבירו ואף שאינו בפירוש אלא שיודעו ומכוין עליו גם זה הוא לה''ר וכהאי עובדא דלקמיה:
חֲנוּתָא דְּכִיתְנָאֵי הֲוָה לוֹן צוֹמוּת וַהֲוָה תַמָּן חַד מִיתְקָרִי בַּר חוֹבֶץ וְלָא סְלִיק. אָֽמְרֵי מַה אֲנָן אָֽכְלִין יוֹמָא דֵין אֲמַר חַד חוֹבְצִין אֲמַר יֵיתֵי בַּר חֲבִיץ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן זֶה אָמַר לָשׁוֹן הָרַע בְּהַצְנֵעַ. בּוּלֶווטַיָה דְּצִיפּוֹרִין הֲוָה לְהוֹן צוֹמוּת וַהֲוָה תַּמָּן חַד מִיתְקְרִי יוֹחָנָן וְלֹא סְלַק אֲמַר חַד לְחַד לֵית אֲנָן סָֽלְקִין מְבַקְּרָה לְרִבִּי יוֹחָנָן יוֹמָא דֵין. אָֽמְרִין יֵיתֵי יוֹחָנָן. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ זֶה אָמַר לָשׁוֹן הָרַע בְּצֶדֶק.
Traduction
Les boutiquiers, marchands de lin, reçurent un jour du roi l’ordre de se réunir tous auprès de lui pour un travail; mais il y avait parmi eux un homme nommé (par ironie) Bar-Hobets (fils du fromage), qui ne s’y rendit pas. -Que mangerons-nous aujourd’hui, se demandèrent-ils? L’un d’eux répondit: des Hobtsin (fromages, mot faisant allusion à l’absent). C’est là, dit R. Yohanan, une médisance faite à mots couverts. La garde urbaine (71)D'après un commentaire, il s'agirait des conseillers de la ville: Bouleteia de Sephoris fut un jour convoquée toute entière; mais l’un de ses membres nommé Yohanan ne se rendit pas à l’appel; l’un dit à l’autre: allons-nous rendre visite aujourd’hui à R. Yohanan? Que l’on fasse venir Yohanan, fut-il dit (sans le désigner comme rabbi). Ce cas, dit R. Simon ben Lakish, est un exemple d’accusation faite avec justice (parce qu’il était inexact de l’appeler avec le titre de rabbi (72)Selon le commentaire d'Ein-Jacob, il y aurait eu du mérite à faire ressortir la valeur de R. Yohanan.).
Pnei Moshe non traduit
חנותא דכיתנא. חבורה של חנות המוכרין פשתן:
הוה לון צומת. היה להן היום לילך לקיבוץ האנגריא של מלך כדלעיל אתת צומת לטחונייא ומל' צומת הגידין והיה שם אחד נקרא בר חובץ וזה נשתמט ולא עלה עמהם לאנגריא ואמרו זה לזה מה נאכל היום והשיב אחד חובצין נאכל. מין ממין עדשים וקטניות ומתוך כך נזכרו הנוגשים בו ואמרו ייתי בר חובץ גם הוא לעבודת המלך וא''ר יוחנן זה אמר לה''ר בהצנע כדאמרן.
בולווטים. חבורת אנשים חשובים:
זה אמר לה''ר בצדק. כלומר שעשה עצמו כצדיק ואמר נלך ונבקר לר' יוחנן ומתוך כך נזכרו ביוחנן הזה:
אָמַר רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא דּוֹרוֹ שֶׁל דָּוִד כּוּלָּן צַדִּיקִים הָיוּ וְעַל יְדֵי שֶׁהָיָה לָהֶן דֵילָטוֹרִין הָיוּ יוֹצְאִין בַּמִּלְחָמָה וְהָיוּ נוֹפְלִין. הוּא שֶׁדָּוִד אָמַר נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִים אֶשְׁכְּבָה לוֹהֲטִים. נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִים זֶה אַבְנֵר וַעֲמָשָׂה שֶׁהָיוּ לְבָאִים בַּתּוֹרָה. אֶשְׁכְּבָה לוֹהֲטִים זֶה דּוֹאֵג וְאַחִיתוֹפֶל שֶׁהָיוּ לְהוּטִין אַחַר לָשׁוֹן הָרַע. בְּנֵי אָדָם שִׁינֵּיהֶם חֲנִית וְחִצִּים אֵלּוּ בַּעֲלֵי קְעִילָה. דִּכְתִיב הֲיַסְגִּרוּנִי בַּעֲלֵי קְעִילָה בְיָדוֹ הֲיֵרֵד שָׁאוּל. וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה אֵילּוּ הַזִּיפִּים בְּבוֹא הַזִּיפִּים וַיֹּאמְרוּ לְשָׁאוּל. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹן הָעוֹלָמִים מַה שְׁכִינָתָךְ לֵירֵד בָּאָרֶץ סַלֵּק שְׁכִינָתָךְ מִבֵּינֵיהוֹן. הַהוּא דִּכְתִיב רוּמָה עַל שָׁמַיִם אֱלֹהִים עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ. אֲבָל דּוֹרוֹ שֶׁל אַחְאָב עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ וְעַל יִדֵּי שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶן דֵּילָטוֹרִיָּא הָיוּ יוֹרְדִין לַמִּלְחָמָה וְנוֹצְחִין הוּא שֶׁעוֹבַדְיָהוּ אָמַר לְאֵלִיָּהוּ הֲלֹא הוּגַּד לַאדוֹנִי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בַּהֲרוֹג אִיזֶבֶל אֶת נְבִיאֵי י֨י וְגוֹמֵר וַאֲכַלְכְּלֵם לֶחֶם וָמָיִם. אִם לֶחֶם לָמָּה מַיִם וְאִם מַיִם לָמָּה לֶחֶם. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ הַמַּיִם קָשִׁין לוֹ לְהָבִיא יוֹתֵר מִן הַלֶּחֶם. וְאֵלִיָּהוּ מַכְרִיז בְּרֹאשׁ הַכַּרְמֶל אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לְבַדִּי לַי֨י. וְכָל עַמָּא יָֽדְעוּן וְלָא מְפָֽרְסְמִין לְמַלְכָּא.
Traduction
R. Aba bar Cahana dit: au temps de David, tous les Israélites étaient des justes; seulement, comme il y avait des délateurs parmi eux, ils se rendaient en guerre au champ de bataille et y tombaient. C’est pourquoi David dit (Ps 57, 15): Mon âme est exposée au milieu des lions; je repose au milieu de gens ardents, fils de l’homme qui ont pour dents des lances et des flèches, et dont la langue est un glaive tranchant. Or, des lions dont il est question ici sont Abner et Amassa, de vrais lions dans l’étude de la loi; par gens ardents (73)''Voir Pesikta, sur la 6ème partie de la Mishna, au traité Para; Bereshit Rabba, 98.'', il fait allusion à Doëg et Ahitofel, que poursuivaient ardemment la médisance; les ''fils de l’homme qui ont pour dents la lance et les flèches'' sont les gens de Keïla, dont il est dit (1S 23, 11): Les gens de Keïla me livreront-ils en sa main? Saül descendra-t-il? Enfin, à l’expression leur langue est un glaive tranchant correspondent les Ziphiens dont il est dit (Ps 54, 1): lorsque les Ziphiens vinrent dire à Saül. A ce moment, David priait devant l’Eternel et lui disait: Maître de l’univers, à quoi bon faire résider ta providence sur terre? Retire-la du milieu de ces gens comme il est dit (Ps 57, 6): Elève-toi au ciel, ô Eternel, qu’au-dessus de toute la terre ta gloire rayonne! Au contraire, dans la génération d’Achab, quoiqu’elle fût composée d’idolâtres, ils se rendaient à la guerre et ils étaient vainqueurs, parce qu’il n’y avait pas de délateurs parmi eux; aussi Abdias dit-il à Elie (1R 18, 13): N’a-t-on pas dit à mon seigneur ce que je fis quand Jésabel tuait les prophètes de l’Eternel, etc. (Ainsi, quoique Abdias ait caché des prophètes, il n’était pas dénoncé à la reine). Il est dit (à la fin de ce même verset): je les nourris de pain et d’eau. S’il put leur donner du pain, ne va-t-il pas sans dire qu’il put leur procurer de l’eau? -Non, car il était bien plus difficile de leur faire passer de l’eau que du pain. – Elie faisait savoir (sous Achab) sur le sommet du mont Carmel qu’il était resté seul prophète du vrai Dieu (1R 19, 1), et bien que tout le peuple ait eu connaissance de sa proclamation hardie, on n’en disait rien à la reine.
Pnei Moshe non traduit
אלו בעלי קעילה. כאדם היורה חץ ואינו יודע אם יגיע למקום אשר חפץ אף הם שהכיר בהם דוד דעתם ומחשבותם ולפיכך שאל היסגרוני:
אלו הזיפים. שהיה לשונם חרב חדה ממש ובאו ואמרו לשאול:
אם לחם. והסעודה כולה קרויה על שם לחם למה הזכיר עוד מים:
ואם מים. כלומר ואם זה שהזכיר מים הוא לרבותא שאפי' מים שלא היו מנוים בעת ההוא טרח אחריהם לחפש ולהביאם א''כ למה לו להזכיר לחם הלא לחם בלאו הכי בכלל ואכלכלם הוא ולא היה לו להזכיר אח''כ כ''א ומים לרבות':
אלא מלמד וכו'. וכלומר אלא ללמד ששניהן היו קשין לו להביא ועם כל זה המים שלא היו מצוים היו קשין לו ביותר וביותר מן הלחם ואע''פ שהיה צריך לטרוח ולשאול ולחקור אחריהן בכל אשר ימצא ומתוך כך ידעו הרבה מזה ולא גילו הדבר הרי שלא היו באותו הדור בעלי לה''ר:
Peah
Daf 5a
וְלָמָּה קוֹרֵא אוֹתוֹ שְׁלִישִׁי שֶׁהוּא הוֹרֵג שְׁלֹשָׁה הָאוֹמְרוֹ וְהַמְקַבְּלוֹ וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו. וּבִימֵי שָׁאוּל נֶהֶרְגּוּ אַרְבָּעָה דּוֹאֵג שֶׁאָֽמְרוֹ שָׁאוּל שֶׁקִּיבְּלוֹ אֲחִימֵלֵךְ שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו וְאַבְנֵר. אַבְנֵר לָמָּה נֶהֱרַג. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְרַבָּנִין. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר עַל שֶׁעָשָׂה דָמָן שֶׁל נְעָרִים שְׂחוֹק שֶׁנֶּאֱמַר יָקוּמוּ נָא וְיִשְׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ וַיֹּאמֶר אַבְנֵר יָקוּמוּ. וְרֵישׁ לָקִישׁ עַל שֶׁהִקְדִּים שְׁמוֹ לִשְׁמוֹ שֶׁל דָּוִד הַהוּא דִכְתִיב וַיִּשְׁלַח אַבְנֵר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד תַּחְתָּיו לֵאמֹר לְמִי הָאָרֶץ. כָּתַב מִן אַבְנֵר לְדָוִד. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין עַל שֶׁלֹּא הִנִּיחַ לְשָׁאוּל לְהִתְפַּייֵס מִן דָּוִד. הַהוּא דִּכְתִיב וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה אֶת כְּנַף מְעִילְךָ בְיָדִי. אֵמַר לֵיהּ מַה אַתְּ בְּעִי מִן גוּלְגְלוֹי הַדֵּין בְּסִירָה הוּעֲרָת. וְכֵיוָן שֶׁבָּאוּ לְמַעֲגַל אָמַר לֵיהּ הֲלֹא תַעֲנֶה אַבְנֵר. 5a גַּבֵּי כָּנָף אָֽמְרָת בְּסִירָה הוּעֲרָת חֲנִית וְצַפַּחַת בְּסִירָה הוּעֲרוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים עַל יְדֵי שֶׁהָיְתָה סִפֵּיקָה בְיָדוֹ לִמְחוֹת בְּנוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים וְלֹא מִיחֶה.
Traduction
Pourquoi appelle-t-on le calomniateur troisième langue? Parce qu’il fait mourir (pour cause de calomnie) trois personnes, savoir celle qui répand la fausse nouvelle, celle qui l’accepte et la personne dont il est question (75)''Voir Babli, Erakhim, 15b; Tanhouma, section Metsora; Rabba sur (Lv 26), et les (Nb 19); Midrash sur (Qo 9, 12); Schohar tob, 12 et 52, ainsi que Shabat 33b; Aboda zara, 18b, Taanit 7b; Yoma 22b; Pessahim 87b et 118a; Sifri sur Tetsé et Pirké et R. Eliézer, 53.''. Au temps de Saül, ce mal causa la mort de 4 personnes: Doëg qui en fit part, Saül qui l’accueillit, Ahimelek que cela concernait, et enfin Abner. Pourquoi ce dernier (76)''Même série, (Sota 1, 8) ( 17b); Babli, (Sanhedrin 20a)'' fut-il tué? R. Josué ben Levi, R. Simon ben Lakish et les rabbins émettent divers avis à ce sujet: d’après le premier, il fut puni pour avoir, en riant (sans souci), exposé, dans un jeu, la vie des jeunes garçons de sa garde, comme il est dit: Abner dit que les jeunes gens se lèvent et se livrent un assaut devant nous (2S 2, 14); selon Resh Lakish, il fut puni pour avoir placé son nom avant celui de David: Abner envoya donc des messagers à David pour lui demander à qui est le pays (2S 3, 12); et sa lettre disait ''d’Abner à David'', au lieu de l’inverse. Selon les rabbins, il fut puni pour n’avoir pas opéré une réconciliation entre Saül et David, au sujet de ce qu’il est dit (1S 24, 12): Regarde donc, mon père, regarde, dis-je, le pan de manteau qui est entre mes mains (77)Dans la pensée de l'exégète, il faut sans doute supposer que c'est, non pas David, mais Abner qui parle pour exciter son père, en lui faisant ressortir cette action du pan coupé.. Quelle preuve de condescendance, demanda Abner, veux-tu tirer de ce verbiage? Cela ne s’est fait que par une déchirure d’épine (non par ton fait). Aussi, lorsque David arriva avec les siens auprès des bagages de Saül, où il aurait pu de nouveau tuer le roi, David l’appela et dit (1S 26, 13): Répondras-tu Abner? C’est-à-dire, diras-tu encore que c’est une épine qui a enlevé la lance et la cruche d’eau devant le roi? Selon d’autres enfin, Abner fut frappé, parce qu’il aurait pu empêcher l’extermination de Nob, la ville des prêtres (1S 22, 19) et qu’il ne l’a pas fait.
Pnei Moshe non traduit
ולמה היה קורא אותו שלישי. אר' יוחנן קאי דלעיל אמר בעון קומי ר' יוחנן איזהו לה''ר וכו' והוא היה רגיל לקרוא אותו לשון שלישי וכדאמרי' בערכין פ''ג דף ט''ו במערבא אמרי לשון תליתאי קטיל תליתאי:
ואבנר. כדלקמן דנענש על לה''ר וכן על שהיה סיפק בידו למחות בשאול בנוב עיר הכהנים ולא מיחה וזה בא הכל ע''י לה''ר של דואג:
מן אבנר לדוד. וזהו תחתיו:
מה את בעי מן גילגולי דהדין. מגלגל דבריו דלא כך הוא אלא באיזה קוץ הוערת הכנף מעיל ומצא ומתפאר בעצמו על לא דבר:
חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַחֲלֵי רְתָמִים. כָּל כְּלֵי זַיִין מַכִּין בִּמְקוֹמָן. וְזֶה מַכֶּה מֵרָחוֹק. כָּל הַגְּחָלִים כָּבוּ מִבְּחוּץ כָּבוּ מִבִּפְנִים. וְאֵלּוּ אַף עַל פִּי שֶׁכָּבוּ מִבְּחוּץ לֹא כָּבוּ מִבִּפְנִים. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהִנִּיחַ גְּחָלִים בּוֹעֲרוֹת בְּחָג וּבָא וּמְצָאָן בּוֹעֲרוֹת בְּפֶסַח.
Traduction
Il est dit (Ps 120, 4): Ce sont des flèches aiguës, tirées par un homme puissant, et des charbons de genièvre. Or, à l’aide de toute arme, on peut frapper de près, tandis que les flèches (comme les crimes humains qu’elles symbolisent) frappent de loin; tous les charbons, une fois qu’ils sont éteints à l’extérieur, le sont aussi à l’intérieur, tandis que les dits charbons conservent longtemps une flamme latente; et il arriva parfois d’avoir laissé de ces charbons enflammés à la fête (des Tabernacles) et de les retrouver brûlants à Pâques (78)C'est une exagération de langage, pour dire un long espace de temps fréquente dans le Talmud..
Pnei Moshe non traduit
ואלו גחלי רתמים אע''פ וכו'. וכן הוא לה''ר שאע''פ שנראה שנתפייס זה שמקבל ואם האחר מרצה אותו מ''מ לבי בוער עליו תמיד:
אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אוֹמֵר לְנָּחָשׁ מִפְּנֵי מַה אַתָּה מְהַלֵּךְ וּלְשׁוֹנְךָ שׁוֹתֵת. אָמַר לוֹן דּוּ גָרַם לִי. מַה הֲנָייָה לָךְ שֶׁאַתְּ נוֹשֵׁךְ. אַרְיֵה טוֹרֵף וְאוֹכֵל זְאֵב טוֹרֵף וְאוֹכֵל אַתְּ מַה הֲנָייָה לָךְ. אָמַר לָהֶן אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלִי לַחַשׁ. אִילוּלֵי אִיתְאַמַּר לִי מִן שְׁמַיָּא נְכִית לֹא הֲוִינָא נְכִית. מִפְּנֵי מַה אַתָּה נוֹשֵׁךְ אֵבֶר אֶחָד וְכָל הָאֵיבָרִים מַרְגִּישִׁין. אָמַר לָהֶן וְלִי אַתֶּם שׁוֹאֲלִין אִמְרוּ לְבַעַל הַלָּשׁוֹן שֶׁהוּא אוֹמֵר כַּאן וְהוֹרֵג בְּרוֹמֵי. אוֹמֵר בְּרוֹמֵי וְהוֹרֵג בְּסוּרְיָה. וּמִפְּנֵי מַה אַתָּה מָצוּי בֵּין הַגְּדֵרוֹת. אָמַר לָהֶן אֲנִי פָרַצְתִּי גְדֵרוֹ שֶׁל עוֹלָם.
Traduction
R. Samuel bar Nahman dit qu’ayant rencontré le serpent, il lui demanda (79)''Debarim rabba, V; Midrash sur (Qo 10, 10).'': -pourquoi, pendant que tu rampes, ta langue est-elle pendante? C’est ma conduite calomniatrice (envers Adam et Eve) qui en est la cause. -Quelle jouissance éprouves-tu à mordre? Le lion et le loup déchirent pour dévorer et satisfaire leur faim; mais pourquoi mords-tu? -Il est écrit, répondit-il, si le serpent mord, n’étant pas enchanté (malgré lui), il n’y a pas d’avantage pour l’enchanteur (Qo 10, 11); si, du haut du ciel, je n’en avais pas reçu l’ordre, je ne le ferais pas. -Pourquoi, lorsque tu mords un membre, tous les autres membres s’en ressentent-ils? -Comment, répliqua le serpent, peut-on m’adresser une telle question? -N’arrive-t-il pas aux calomniateurs de provoquer une sentence capitale dans telle ville, tandis que l’exécution a lieu à Rome; tantôt la dénonciation est faite à Rome, et l’exécution a lieu en Syrie. -Pourquoi te trouve-t-on entre les haies? -C’est que, répondit-il, j’ai renversé la haie du monde (en faisant goûter l’homme à l’arbre de la science).
Pnei Moshe non traduit
דהוא גרם לי. הלשון הוא שגרם לי ללחוך את העפר לפיכך הוא שותת לעפר:
אני פרצתי גדרו של עולם. לפיכך אני מצוי בין הגדרות לסבול שם העונש שלי וללחוך את העפר.
הַזְּכוּת יֵשׁ לָהּ קֶרֶן וְיֵשׁ לָהּ פֵּירוֹת. עֲבֵירָה יֵשׁ לָהּ קֶרֶן וְאֵין לָהּ פֵּירוֹת. הַזְּכוּת יֵשׁ לָהּ קֶרֶן וְיֵשׁ לָהּ פֵּירוֹת שֶׁנֶּאֱמַר אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ. עֲבֵירָה יֵשׁ לָהּ קֶרֶן וְאֵין לָהּ פֵּירוֹת שֶׁנֶּאֱמַר אוֹי לְרָשָׁע רָע כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לּוֹ. מַה אֲנִי מְקַייֵם וַיֹּאכְלוּ מִפְּרִי דַרְכָּם. אֶלָּא כָּל עֲבֵירָה שֶׁעָשָׂת פֶּרִי יֵשׁ לָהּ פֶּרִי וּשְׁלֹא עָשָׂת פֶּרִי אֵין לָהּ פֶּרִי.
Traduction
– Pour les vertus (80)''Bereshit rabba, 33; Wayyikra rabba, 27.'', il y a un capital (en récompense future) et des fruits (ou intérêts immédiats en plus); pour les péchés, il y a un capital (punition réservée), mais il n’y a pas de fruits (81)L'homme n'est pas puni au-delà de ses œuvres.. Ce qui le prouve pour les bonnes actions, c’est qu’il est dit (Is 3, 10): Célébrez le juste, car il est bon; il mangera le produit de ses œuvres (ibid. 11). Pourquoi est-il dit encore (Pr 1, 30): Ils mangeront le fruit de leurs voies? (Ne dit-on pas que, pour le mal, il n’y a pas de fruits?). En effet, il y en a lorsque le péché a déjà eu quelque conséquence.
Pnei Moshe non traduit
הזכות יש לה קרן. לעולם הבא ויש לה פירות בעוה''ז וסיפא דהך תוספתא דלעיל היא אלו שהן נפרעין מן האדם בעוה''ז וכו':
אלא כל עבירה שיש לה פרי וכו'. כגון אלו דקחשיב ברישא ע''ז וכו' דהני בשאהנו מעשיו ונראין פרי דרכם ונכרין הן. ע''ז וש''ד נראין הן וג''ע אם הוליד או אפי' לא הוליד בא''א שאסרה על בעלה וכן לה''ר דאהנו מעשיו:
מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָֽרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה. מַחֲשָׁבָה רָעָה אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָֽרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה. מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָֽרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה דִּכְתִיב אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי י֨י אִישׁ אֶל רְעֵהוּ. מַחֲשָׁבָה רָעָה אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָֽרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע י֨י. הָדָא דְּתֵימָא בְּיִשְׂרָאֵל אֲבָל בַּגּוֹיִם חִילּוּפִין מַחֲשָׁבָה טוֹבָה אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָֽרְפָהּ. מַחֲשָׁבָה רָעָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָֽרְפָהּ. מַחֲשָׁבָה טוֹבָה אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָֽרְפָהּ. דִּכְתִיב וְעַד מֶעָלֵי שִׁמְשָׁא הֲוָה מִשְׁתַּדַּר לְהַצָּלוּתֵיהּ. וְלָא כְתִיב לְשֵׁיזְבֵיהּ. מַחֲשָׁבָה רָעָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָֽרְפָהּ. מִקָּטֶל מֵחֲמַס אָחִיךְ יַעֲקֹב. וְכִי הֲרָגוֹ. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁחָשַׁב עָלָיו לְהוֹרְגוֹ וְהֶעֱלָה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ הָרְגוֹ.
Traduction
De même, l’Eternel place une bonne pensée non exécutée au même rang qu’une bonne action, mais une mauvaise pensée non exécutée n’équivaut pas à l’action. Ce qui prouve qu’une bonne pensée équivaut à l’acte, c’est qu’il est dit (Ml 3, 16): Alors se parleront l’un à l’autre ceux qui craignent Dieu et révèrent son nom (il est tenu compte même de leurs pensées); et, ce qui prouve qu’en mauvaise part, la pensée seule ne suffit pas, c’est qu’il est dit (en traduisant mot-à-mot): si j’ai vu quelqu’iniquité en mon cœur, Dieu ne l’écoutera pas (Ps 66, 18). Ce que l’on vient de dire s’applique aux Israélites; mais, pour les nations étrangères, c’est l’inverse: il n’est pas tenu compte de la bonne pensée, sans exécution, mais des mauvaises pensées. Ce qui prouve qu’en ce cas une bonne pensée seule ne suffit pas, c’est qu’il est écrit: jusqu’au lever du soleil il s’efforça de la sauver (Dn 6, 15); mais il n’est pas dit qu’il le sauva (que sa pensée s’accomplit); au contraire, une mauvaise pensée équivaut alors à l’acte, puisqu’il est dit (d’Esaü): il sera exterminé par le carnage, à cause de la violence (82)''Le talmudiste suppose ici une jonction curieuse entre 2 versets, primitivement distincts; voir le recueil Hehaluç, t. 3, p. 105, article de M. Daubasch.'' faite à ton frère Jacob (Ab 1, 9); cependant, en réalité, il ne le tua pas, mais la pensée du meurtre représente l’acte.
Pnei Moshe non traduit
דכתיב אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו. וסיפיה דקרא ולחושבי שמו ודרשינן אפי' תשב לעשות מצוה ונאנס ולא עשה מעלה עליו הכתוב כאלו עשאה:
ולא כתיב לשיזביה. ואע''פ שחשב לשיזביה ממש ולהצלותיה משמע שהשתדל לדבר אליהם הטוב בעדו בלבד:
מקטל מחמס אחיך יעקב. מקטל סיפיה דקרא דלעיל מניה הוא וחתו גבוריך תימן למען יכרת איש מהר עשו מקטל ופשטיה דקרא מחמת קטל הוא אבל מיותר הוא והלכך דריש ליה לקרא דבתריה מקטל מחמס אחיך מפני שהרגת לאחיך מחמס שלך.
תַּנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי הֲרֵי שֶׁהָיָה אָדָם צַדִּיק גָּמוּר כָּל יָמָיו וּבְאַחֲרוֹנָה מָרַד אִיבֵּד זֶה כָּל מַה שֶׁעָשָׂה כָּל יָמָיו מָה טַעַם וּבְשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקָתוֹ וְעָשָׂה עָוֶל. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר וּבְתוֹהֵא עַל הָרִאשׁוֹנוֹת. הֲרֵי שֶׁהָיָה אָדָם רָשָׁע גָּמוּר כָּל יָמָיו וּבְסוֹף עָשָׂה תְשׁוּבָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבְּלוֹ מַה טַעַם וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן וְלֹא עוֹד אֶלָּא כָּל הָעֲבֵירוֹת שֶׁעָשָׂה הֵן נֶחֱשָׁבִין עָלָיו כִּזְכִיּוֹת מַה טַעַם מוֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל בִּגְדוֹתֶיךָ. כָּל בְּגִידוֹת שֶׁבָּגַדְתָּ בִּי הֲרֵי הֵן כְּמוֹר וַאֲהָלוֹת וּקְצִיעוֹת.
Traduction
R. Simon ben Yohaï a enseigné: si un homme a été parfaitement juste toute sa vie et qu’ensuite il est dégénéré, il perd tout l’avantage des bonnes actions de ses premières années; et ce qui le prouve, c’est qu’il est dit (Ez 18, 24): lorsque le juste renonce à l’équité et qu’il commet le mal, (son équité antérieure est pour ainsi dire annulée). Cela a lieu, dit R. Simon ben Lakish, lorsque l’on regrette (83)''Babli, Qidushin 40b; Bamidbar Rabba, 10; Midrash Hazith, sur le cantique des cantiques, 5, 16.'' ses premières actions (bonnes). Si quelqu’un a été foncièrement impie et que, vers la fin de ses jours, il fasse pénitence, Dieu l’accueillera, comme il est dit (ib. 27): lorsque l’impie se détournera de son impiété. En outre, ajoute R. Yohanan, on va jusqu’à compter toutes ses fautes au nombre de ses mérites, comme il est dit (Ps 65, 9); tous tes vêtements son parfumés de myrrhe, d’aloès et de casse; or, on peut traduire le verset ainsi: toutes les infidélités que tu as commises envers moi sont comme ces parfums (et tu auras le pardon).
Pnei Moshe non traduit
ובאחרונה מרד. אע''פ שלא עשה עבירות ממש אלא שמרד במעשה הטוב שעשה והיינו כדר''ל דלקמיה ובתוהא על הראשונות שעשה הטוב ה''ז איבד את כל מה שעשה כל ימיו:
מה טעם דכתיב ובשוב צדיק וגו'. ואם עשה עול פשיטא דשב מצדקתו אלא דה''ק ובשוב צדיק מצדקתו אפי' אם אין בו אלא ששב מצדקתו ותוהא ומתחרט על הצדקות שעשה מעלין עליו כאלו עשה עול:
מה טעם ובשוב רשע מרשעתו. אשר עשה ויעש משפט וצדקה הוא את נפשו יחיה. הכא נמי ככפל הדברים הן דהיל''ל ובשוב רשע ויעש משפט וצדקה ומאי מרשעתו אשר עשה אלא דה''ק ובשוב רשע מרשעתו. בתשובה מרשעתו ומתחרט על אשר עשה אע''פ שלא עשה עדיין מעש''ט מעלין עליו כאלו ויעש משפט וצדקה:
בגדותיך. קרי ביה בגידותיך:
רוּבּוֹ זְכִיּוֹת וּמִיעוּטוֹ עֲבֵירוֹת נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ מִיעוּט עֲבֵירוֹת קַלּוֹת שֶׁעָשָׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּשְׁבִיל לִיתֵּן לוֹ שְׂכָרוֹ מֻשְׁלָם לֶעָתִיד לָבוֹא. אֲבָל רוּבּוּ עֲבֵירוֹת וּמִיעוּטוֹ זְכִיּוֹת. נוֹתְנִין לוֹ שְׂכַר מִצְוֹת קַלּוֹת שֶׁעָשָׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּשְׁבִיל לִיפָּרַע מִמֶּנּוּ מֻשְׁלָם לֶעָתִיד לָבוֹא. אֲבָל הַפּוֹרֵק עוֹל וְהַמֵּיפֵר בְּרִית וְהַמְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַייֶמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. עֲבוֹדָה זָרָה וְגִילּוּי עֲרָיוֹת. רִבִי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי חַד אָמַר בְּקַלּוֹת וְחַד אָמַר בַּחֲמוּרוֹת. מַה הֲנָן קַייָמִין. אִם בְּאוֹתוֹ שֶׁעָשָׂה תְשׁוּבָה אֵין כָּל דָּבָר עוֹמֵד בִּפְנֵי כָּל בַּעֲלֵי תְשׁוּבָה. אֶלָּא כִּי אֲנָן קַייָמִין בְּאוֹתוֹ שֶׁלֹּא עָשָׂה תְשׁוּבָה וּמֵת בְּיִיסוּרִין.
Traduction
Si le nombre des bonnes actions est plus grand que celui des mauvaises (84)Yerushalmi, (Sanhedrin 10, 1) ( 27c)., l’on est puni ici-bas des quelques fautes sans gravité, commises en ce monde, afin de jouir, sans restriction, des récompenses célestes dans le monde à venir; si, au contraire, le nombre des bonnes œuvres est inférieur aux mauvaises, on est récompensé ici-bas pour le peu de bonnes actions sans importance accomplies sur terre, afin d’être d’autant plus sévèrement puni dans l’autre monde. Celui qui secoue le joug de la divinité (l’athée), celui qui déchire l’alliance d’Israël, ou celui qui conteste l’authenticité de la loi (85)''Même série, (Pessahim 6, 2) ( 33b); Sifri, sur la section Schelah, n° 112; (Avot, 3, 15)'', bien qu’il puisse invoquer en sa faveur des actes méritoires, sera puni en partie ici-bas, et il le sera essentiellement dans le monde futur. (Selon certains avis, cet homme ne mérite pas de part à la vie future). Quant aux crimes de l’idolâtrie et des unions illicites, R. Yona et R. Yossé les classent différemment: le premier les range parmi les fautes les moins graves (punissables ici-bas); le second, parmi les crimes les plus graves (dont la punition est réservée pour la vie future). Dans quel cas cette divergence d’interprétation a-t-elle lieu? Il ne saurait être question de celui qui se repent de ses fautes, car il a un mérite tel, que ses fautes disparaissent. -Non, il s’agit du coupable qui ne s’est pas repenti et qui est mort dans les douleurs (Lui sera-t-il pardonné ou non?).
Pnei Moshe non traduit
חד אמר בקלות וחד אמר בחמורות. כלומר דפליגי אם אלו מאותן מיעוט עבירות הן דמר ס''ל שנפרעין ממנו בעוה''ז כמו בשאר עבירות קלות ומר ס''ל דאע''פ שמיעוטו עבירות הוא הואיל ואית ביה מאלו החמורות ביותר כאילו רובו עבירות דיינינן ליה:
תַּמָּן תַּנֵּינָן אֵילּוּ שֶׁאֵין לֵהֶן חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא הָאוֹמֵר אֵין תְּחִייַת מֵתִים וְאֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם וְאֶפִּיקוּרוֹס. רִבִי עֲקִיבָה אוֹמֵר אַף הַקּוֹרֵא בִּסְפָרִים הַחִיצוֹנִים. וְהַלּוֹחֵשׁ עַל הַמַּכָּה וְאוֹמֵר כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי י֨י רוֹפְאֶךָ. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר אַף הָהוֹגֶה אֶת הַשֵּׁם בְּאוֹתִיּוֹתָיו. הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן הַפּוֹרֵק עוֹל וְהַמֵּיפֵר בְּרִית וְהַמְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה אֵין לָהֶן חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא. הַפּוֹרֵק עוֹל זֶה שֶׁהוּא אוֹמֵר יֵשׁ תּוֹרָה וְאֵינִי סוֹבְלָהּ. הַמֵּיפֵר בְּרִית זֶה שֶׁהוּא מוֹשֵׁךְ לוֹ עָרְלָה. הַמְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה זֶה שֶׁהוּא אוֹמֵר לֹא נִתְּנָה תוֹרָה מִן שָׁמַיִם. וְלֹא כְּבָר תַּנִּיתָהּ הָאוֹמֵר אֵין תּוֹרָה מִן שָׁמַיִם. תַּנָּא רִבִּי חֲנַנְיָה עֵנְתּוֹנָיָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא זֶה שֶׁהוּא עוֹבֵר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה בְּפַרְהֶסִּיָּא כְּגוֹן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה וַחֲבֵירָיו.
Traduction
– On a enseigné dans la Mishna (86)(Sanhedrin 10, 1): ''Voici ceux qui n’auront pas de part à la vie future: -celui qui affirme que l’immortalité de l’âme n’est pas prescrite par la loi, -celui qui nie l’origine de la loi, -et l’hérétique. Selon R. aqiba, on y comprend celui qui lit des livres athéistes, et celui qui, en suçant une plaie, prétend la guérir, en vertu de ce verset (Ex 15, 26): je ne ferai venir sur toi aucune des maladies que j’ai imposées aux Egyptiens, car moi l’éternel je te guéris (et ce n’est pas à l’homme de s’arroger ce pouvoir). Aba Shaoul y comprend aussi celui qui prononce en toutes lettres le tétragramme sacré et ineffable, (que, par respect, on prononçait adonaï, mon seigneur). A cette liste de personnes qui n’ont point part à la vie future, le Talmud ajoute: -celui qui secoue le joug de la divinité, -celui qui déchire l’alliance d’Israël -et celui qui traite sans respect la loi. Que fit celui qui secoue le joug? Il dit que la loi existe en réalité, mais qu’il ne l’apprécie pas à sa valeur (et n’en respecte pas les préceptes). Que fait celui qui déchire l’alliance? Il méprise le symbole de la circoncision (littéralement: praeputium vellit). Et qu’appelle-t-on traiter la loi irrespectueusement? Dire que la loi n’a pas été donnée par le ciel. -Mais n’a-t-on pas déjà mentionné (dans la liste dressée par ladite Mishna), celui qui n’admet pas que la loi ait été donnée par le ciel? En effet, dit R. Hanania Antonia, en présence de R. Mena, il faut entendre, par cette désignation, celui qui transgresse publiquement les prescriptions de la loi, comme a agis Yoakim roi de Juda avec ses compagnons (87)Voir (2R 23, 5) et 34 à 37..
Pnei Moshe non traduit
תמן תנינן. פ' חלק וגרסי' להסוגיא שם וכן מקצתה בפ''ק דקדושין:
הוסיפו עליהן וכו'. תוספתא פי''ב דסנהדרין:
ואיני סובלה. לא איכפת לי הימנה והתם גריס ואינה סופנה ואיני חושבה לכלום:
ולא כבר תניתה. במתני' ומאי הוסיפו עליהן דקתני בברייתא אלא כהאי דתנא רב חנניא ענתוניא לפני ר' מנא זה שהוא עובר וכו' וגילוי פנים בתורה לדבר אחר:
רוּבּוֹ זְכִיּוֹת יוֹרֵשׁ גַּן עֵדֶן. רוֹבּוּ עֲבֵירוֹת יוֹרֵשׁ גֵּיהִנָּם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא נוֹשֵׂא עֲוֹנוֹת אֵין כְּתִיב כַּאן אֶלָּא נוֹשֵׂא עָוֹן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹטֵף שְׁטָר אֶחָד מִן הָעֲבֵירוֹת וְהַזְּכִיּוֹת מַכְרִיעוֹת. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר וּלְךָ י֨י חָסֶד כִּי אַתָּה תְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ. וְאִי לֵית לֵיהּ אַתְּ יְהִיב לֵיהּ מִן דִּידָךְ. הִיא דַעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אֶלְעָזָר דְּרִבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר וְרַב חֶסֶד מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד.
Traduction
Si la plupart des œuvres d’un homme sont bonnes, il aura en partage le paradis; si elles sont la plupart mauvaises, il héritera de l’enfer. Qu’arrivera-t-il s’il y a parité de bien et de mal? Voici ce qu’en dit R. Yosé ben Hanina: comme il écrit (Ex 34, 7): il enlève l’iniquité (au singulier), et non les iniquités, cela indique que Dieu retire, pour ainsi dire, la mention relative à l’une des fautes, pour que le nombre des bonnes actions l’emporte sur les mauvaises. De même, R. Eliezer interprète ce verset des psaumes (Ps 62, 13): Et c’est à toi, Seigneur, qu’appartient la miséricorde; certes, tu rendras à chacun selon son œuvre; et ce n’est pas l’œuvre même qui sera payée, car si l’homme n’en a pas invoquer, Dieu suppose qu’il en a accompli. Ceci est conforme à la manière dont R. Eliézer explique l’un des attributs donnés par Moïse à la Divinité (Ex 34, 6): il est plein de miséricorde, est-il dit, c’est-à-dire que Dieu penche toujours vers la générosité et la grâce.
Pnei Moshe non traduit
רובו. אמר מר רובו זכיות יורש ג''ע רובו עבירות יורש גיהנם. חסר כאן וה''ג בקדושין ובסנהדרין היה מעויין א''ר יוסי בן חנינא וכו':
מעויין. מחצה על מחצה והמאזנים שוה בשוה:
נושא עונות אין כתיב כאן אלא נושא עון וכו' כצ''ל וכן הוא בסנהדרין:
כמעשהו. מעשהו אין כתיב כאן אלא כמעשהו:
ואין לית ליה וכו'. כלומר לפי שאתה רואה למעשהו ואם לית ליה את יהיב ליה מדידך וזהו ולך ה' החסד בחנם ור''א פליג אדר' יוסי בן חנינא כדמפרשינן לקמן:
היא דעתיה דר' אלעזר. לטעמיה הוא דאזיל דדריש ורב חסד מלמד שהיא מטה כלפי חסד אפי' אין לו מעש''ט מרובים והיינו דפליג אדר' יוסי בן חנינה דלדידיה דקאמר חוטף וכו' והיינו עד שלא שקלו מעשיו הקב''ה עושה כן לפי שגלוי וידוע לפניו שמעשיו של זה שקולים הן ולפיכך חוטף שטר אחד מהעבירות מקודם שישימו לתוך כף המאזנים למען יכריעו הזכיות ור''א סבר דאפי' אחר שכבר שקלו ורואין דמחצה על מחצה הן וא''כ אין לו משלו כלום הוי הקב''ה מטה כלפי חסד הוא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source